נהיגה בשכרות

לאור הקטל בכבישים ובניסיון להרתיע את ציבור הנהגים ולמגר את תאונות הדרכים הנגרמות לרוב בעקבות נהיגה בשכרות, נחקק תיקון חדש לפקודת התעבורה, הנוגע לעבירת נהיגה בשכרות, תיקון מספר 72 לפקודת תעבורה , סעיף 62(3).

השינוי שבחקיקה בא לידי ביטוי בכך שבעוד שעד התיקון, קבע סעיף 62(3) לפקודת תעבורה שעלפי חוק נהיגה בשכרות אסורה, החליטה הכנסת בדצמבר 2005 לתקן את סעיף 62(3) והוסיפה בו את המילים "שיכור כמשמעותו בסעיף 64ב" - ובכך יצר הגדרות חדשות וברורות למונח שיכור.

נהיגה בשכרות מוכרת כחמורה ביותר, אשר בתי המשפט נוטים להטיל בגינה עונשים כבדים. הפסילה המוטלת בבתי המשפט לתעבורה בגין אישום מסוג נהיגה בשכירות הוא מינימום שנתיים פסילה וזאת כמובן בהתחשב בותק נהיגה ועבר תעבורתי.

החוק קובע כי מי שנמצא בגופו מעל 240 מ"ג אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף (באמצעות מכשיר הנשיפה -"ינשוף") מוחזק כאדם שיכור אשר יאושם בעבירת נהיגה בשכרות וכל ניסיון להוכיח אחרת בנסיבות העניין קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי, לאור תוצאות פלט המכשיר.

חשוב לדעת כי במקרה שבו החליט ביהמ"ש להטיל על נהג פסילה בגין נהיגה בשכרות למשך יותר משנה, הוא מאבד את רישיון הנהיגה שלו ובתום השלילה, מחויב לעמוד שוב במבחני רישוי (תיאוריה וטסט). יתרה מכך, במקרים רבים מעבירה רשות הרישוי את פרטי הנהג למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, לבחינה מחודשת האם הנהג שהיה שלול עד כה עקב נהיגה בשכרות ראוי לקבל את רישיון הנהיגה וזאת מן הפן הרפואי. היה אם המכון הרפואי החליט שלא, רישיון הנהיגה נשלל לצמיתות. לפרק על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לחץ כאן.

לכן חשוב מאוד, במקרה של אישום בעבירת נהיגה בשכרות, יש להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, וזאת על מנת שיבדוק את חומר החקירה ויבדוק האם ישנה תשתית ראייתית מספקת להוכחת האשמה בגין נהיגה בשכרות.

סירוב בדיקת ינשוף בעת חדש לביצוע נהיגה בשכרות

זוהי עבירה נפרדת ועצמאית המתרחשת כאשר נהג שנעצר בגין נהיגה בשכרות מסרב לשתף פעולה עם המשטרה ולא מסכים לבדיקת נשיפה.
החוק מסדיר את הסוגייה הזו וקובע כי כאשר נהג שנעצר בגין חשד לעבירת נהיגה בשכרות מסרב לבדיקת נשיפה הוא מוחזק כשיכור ולכן ביהמ"ש יכול להטיל עליו עונש של שנתיים פסילה לפחות (בדיוק כמו מי שנתפס שיכור באמת).

ככלל עדיף שלא לסרב לבדיקת נשיפה שכן אז הסיכויים להוכיח שהנהג המעוקב בעקבות חשד לנהיגה בשכרות לא היה שיכור הינם אפסיים ודווקא משום שאין ממצאים שיכולים להוכיח אחרת, מול הממצאים של המשטרה שעורכת רישומים משלה ביחס לאירוע.